פסק-דין בתיק ת"א 4426-05

בפני תביעה בגין נזקי גוף שנגרמו לתובע, לטענתו, כתוצאה משתי תאונות עבודה בתאריכים 15.9.04 ו- 29.9.04. התובע טוען לקיומו של קשר בין שתי התאונות.

התאונה השניה הוציאה את התובע ממעגל העבודה.

התאונה הראשונה הוכרה על ידי המוסד לביטוח לאומי (להלן: "המל"ל") כתאונת עבודה שגרמה לפגיעה בגבו של התובע.

הנתבעת כופרת בהתרחשותן של שתי התאונות.

גרסת התובע

התובע יליד 16.7.72.

התובע החל לעבוד אצל הנתבעת כשנה לפני התאונה בעבודות שונות בתחום הדפוס.

על פי האמור בכתב התביעה, ביום 15.9.04 בשעה 08.30, במפעל הנתבעת, הוריד אחד מעובדי הנתבעת, בטעות, עגלת העמסה של משטח גלילים כבד על אצבע רגלו של התובע.

(להלן: "התאונה הראשונה").

התובע עשה מאמץ להרים את המשטח, על מנת לחלץ את האצבע ותוך כדי כך אימץ את עמוד השדרה.

ביום 19.9.04 פנה התובע לקופת חולים בשל כאבי גב ונעשה צילום רנטגן של עמוד השדרה.

התובע שב לעבודה ביום 26.9.04 וכעבור יום יומיים של עבודה חש בכאבי גב.

ביום 29.9.04 תוך כדי הרמה ונשיאה של חומר גלם כבד, חש התובע בפריצה פתאומית בעמוד השדרה והפסיק את העבודה. (להלן: "התאונה השניה").

התובע צירף לתצהירו חוות דעת מומחה בתחום האורתופדיה, ד"ר קמחי משה, שקבע כי לתובע נכות לצמיתות מיום 1.1.06 בשיעור של 20% לפי סעיף 37(7)ב לתקנות הביטוח לאומי. (קביעת דרגת נכות לנפגעי עבודה) תשט"ז - 1956 (להלן: "תקנות המל"ל").

נקבעה נכות נוספת בשיעור של 10% על נזק לעצב הסיאטיקה לפי סעיף 32(1)א1 לתקנות המל"ל.

בתצהירו מדגיש התובע כי במהלך תקופת עבודתו אצל הנתבעת עבד באופן אינטנסיבי, לעיתים 12 שעות ביום.

התובע צירף תצהיר נוסף של חבר שמלווה את התובע ומשפחתו מאז שעלה ארצה.

המצהיר מתאר מידיעה אישית, כי התובע עבד בתחום הדפוס שנים רבות, מבלי שהתלונן על כל קושי או מגבלה ופרנס את משפחתו בכבוד.

לאחר התאונה חדל לעבוד ולא הצליח להשתלב חזרה בעבודה. המצהיר מתאר את הטיפולים הרפואיים הרבים והממושכים שעבר התובע מאז הפגיעה ועד היום.